התחלות חדשות

מיקרוסקופ

קרה לכם שקמתם בבוקר עם גרון כואב מאוד וקשיים בבליעה? אם כן, אתם בוודאי זוכרים את הביקור אצל הרופא, את המקל הקטן שהוא העביר לכם בגרון כשרצה לקחת 'משטח גרון'. את המקל הזה שולחים למעבדה ואם מגלים במשטח חיידקי סטרפטוקוקוס - אתם 'זוכים' לעשרה ימי טיפול באנטיביוטיקה. תוך יום יומיים אתם מרגישים הרבה יותר טוב והכל נגמר.

מה מחפשים שם על המקל? כיום אנחנו יודעים שישנם יצורים קטנטנים, קטנים יותר מכפי שניתן לראות בעין, שמסוגלים לגרום למחלות קשות מאוד. מה שלנו נשמע מובן מאליו והגיוני לא היה כך בעבר משום שיצורים זעירים אלה לא נראו לעין בגלל מימדיהם הזעירים. המצאת המיקרוסקופ איפשרה לנו לראות את עולם יצורים הזעירים. המיקרוסקופ איפשר לנו לחקור את המיקרובים (=היצורים הזעירים), להכיר את אורח חייהם ולבסוף לגלות דרכים לחסל אותם, באמצעות החומרים האנטיביוטיים ואפילו למנוע את פגיעתם מראש בעזרת חיסונים

אבל לא תמיד ידעו מה גורם למחלות הללו. לא תמיד ידעו על קיומם של החיידקים, נגיפים (=וירוסים), או של כל דבר אחר הקטן מיכולת הראייה שלנו.

למי אנחנו חייבים את הידע הזה?

הראשונים שפיתחו מכשיר הגדלה הדומה למיקרוסקופ היו האב והבן הנס וזכריאס ג'נסן ההולנדיים. המיקרוסקופ שהזוג המציאו בשנת היה מוגבל למדי שכן ניתן היה להגדיל בו עצמים אטומים ורק בעוצמת הגדלה של פי 20.

בשנת 1665 הבריטי רוברט הוק היה הראשון שהשתמש בטכנולוגיה החדישה למחקר ביולוגי ופרסם סדרת איורים של עצמים מוגדלים. הוא היה גם הראשון שהבחין במבנה שצמח וגילה את ה"תאים" שמהם מורכבים של העצמים בטבע.

למדען הולנדי בשם אנטוני וון ליוונהוק שהמציא את הדגם הראשון של המיקרוסקופ בשנת 1674. אך המפורסם ביותר בתחום פיתוח המיקרוסקופ היה אנטון ליונהוק. כולנו חושבים על ממציאים ומגלים כאנשים בעלי רקע השכלתי מפואר, בעלי תקציבים אדירים למחקר. ליונהוק מראה לנו שעל מנת להמציא המצאות ולגלות גילויים חשובים התכונה החשובה ביותר היא סקרנות והתמדה... ליוונהוק לא היה בעל השכלה רבה, לא בעל הון, ולא השתייך למוסד לימודי מפואר. הוא היה סוחר פשוט מהעיר דלפט שבהולנד. בזמנו הפנוי, ליוונהוק החל לייצר מכשירי הגדלה - מיקרוסקופים - והשתמש בו כדי להשביע את סקרנותו ואת רעבונו האינסופי לגלות את העולם הזעיר והבלתי-נראה.

ליוונהוק בנה במו ידיו לא פחות מאשר 500 מיקרוסקופים שהיו מבוססים על שימוש בעדשה בודדת שלפניה הונח העצם שאותו רצה להגדיל על גבי מערכת של ברגים שאיפשרו למקד את העצם. כל המיקרוסקופ כולו היה בגודל של מעט יותר מעשר סנטימטרים אבל המכשיר הזעיר הזה אפשר להגדיל עצם פי 300 מגודלו הטבעי. באמצעות המיקרוסקופ הפשוט שלו ליוונהוק היה הראשון שהבחין ותיאר חיידקים, בעלי חיים ואצות חד-תאיים, רקמות של צמחים ובעלי חיים ביניהם: תאי דם ותאי זרע. את תגליותיו ליוונהוק תיאר בשפה ציורית ויפהפיה. במקרה אחד ליוונהוק תיאר בשנת 1683 תצפית בחומר שהוא לקח מתוך פה של אדם מבוגר: "מצאתי חבר עצום ומדהים של יצורונים חיים, ששחו בזריזות רבה יותר מכל מה שראיתי עד היום. הגדולים ביותר... קיפלו את גופם תוך כדי תנועה קדימה... היצורונים האחרים היו במספר כה רב שהמים שבו הם היו נראו כאילו הם חיים!".

למידע נוסף על ון ליווהוק וחוקי חיידקים אחרים כדאי לחפש את הספר מאת פאול דה קריף , "ציידי החיידקים" , בהוצאת א. זליקוביץ. הספר עתיק מאוד וקשה למצוא אבל מתאר בצורה מרתקת את סיפוריהם של חוקרים שגילו את עולם המיקרואורנגיזמים (=היצורים הזעירים) בעולמנו. תרגום הספר אמנם מיושן - אבל כדאי להתאמץ!

כמאתיים שנה מאוחר יותר קארל צייס וארנסט אבה שכללו את המיקרוסקופ ושילבו בו פיתוחים שקיימים במיקרוסקופים של ימינו. היה זה בשנת 1931 כאשר ארנסט רוסקה המציא את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון שפרץ את הדרך בפני מחקרים מדעיים של העידן המודרני.

צילומים של המיקרוסקופ המקורי של ליוונהוק.

וכאן אנחנו רואים מה שניתן לראות מבעד למיקרוסקופ של ליוונהוק.

למידע נוסף על מיקרואורגניזמים מתוך "ביולוגיה על כנפי הסנונית".

צילומי מיקרוסקופ לבעלי הדמיון - נסו לנחש מה צולם בתמונה זו ?