|
|
חיסונים
טוב, אנחנו מבינים שאתם לא ממש מאושרים כשמחסנים אתכם, הזריקה הרי לא
ממש 'נחמדה'... אבל במחשבה שנייה - יש לנו הרבה מה להודות לד"ר אדווארד
ג'נר שהמציא את החיסונים!
מדוע? עד להמצאת החיסונים אנשים מתו ממחלות חיידקיות שהיום אפילו לא גורמים לנו לחום! ילדים רבים מאוד מתו בשנים הראשונות לחייהם ממחלות כמו דלקת אזניים, דלקת גרון ואפילו שריטות ברגל!
כל זה השתנה בזכות אותו רופא בריטי ששם לב לעובדה מעניינת: ד"ר אדווארד ג'נר היה עד למחלת האבעבועות השחורות הקטלנית. הוא ראה כיצד אנשים נדבקים מהמחלה ומתים אך הוא הבחין שנערות שעבדו ברפתות לא נדבקו. ג'נר המשיך וחקר וגילה שאותן נערות נדבקו בעבר ממחלה דומה וקלה יותר שפגעה בעיקר בפרות ג'נר החליט לעשות ניסוי - הוא לקח מוגלה מפצע של חולה באבעבועות הפרות, שרט את נער ועל גבי השריטה שם מעט מן המוגלה של מחלת הפרות. כעבור שבועיים הוא המשיך בחלק השני של הניסוי (המסוכן מעט, יש להודות). שוב הוא שרט את אותו הנער האמיץ והפעם מרח על גבי השריטה מעט מוגלה מחולה באבעבועות השחורות המסוכנת. לתדהמת כל אנשי הכפר הנער לא נדבק במחלה הקשה! הסתבר ש'משהו' מאותה מחלת פרות 'הגנה' על הנער מפני המחלה הקשה של בני האדם.
מאוחר יותר הבינו את הסיבה לתופעה המדהימה הזו. בגופנו מערכת חיסונית שבה יש מרכיבים ש'זוכרים' חידקים, נגיפים [=וירוסים] או חומרים שחדרו לגופנו. כנגד אותם פולשים מפתח גופנו נוגדנים ש'מחכים' בדריכות לפלישה חוזרת של אותו פולש. אם במקרה יפלוש לגופנו חיידק שכבר קיימים בגופנו נוגדנים כנגדו - הוא יושמד ולא יצליח לפגוע בנו! כך פועל החיסון - אנחנו 'עובדים' על מערכת החיסון של גופנו ומחדירים אליו כמות קטנה מאוד של חיידק או וירוס. הכמות היא קטנה כל כך שהיא לא תגרום לנו למחלה קשה. הגוף שלנו לא יודע להבחין שמדובר ב'פולש' מדומה ומכין מאגר של נוגדנים נגד אותו חידק או וירוס. עכשיו, אם חס וחלילה אותו חיידק או נגיף 'באמת' יחדור לגופנו הוא ייתקל בהתקפת נוגדנים נגדו!
רוצים לדעת עוד?
ד"ר
ג'נר מככב כ"איש החודש" באתר "חלונות
אל גוף האדם" של מט"ח.
על
חיסונים נגד כלבת באתר
"בית חולים וטרינארי" של גלים.
מתוך
אתר של עמלנט: 'עולם
המיקרואורגניזמים' במדור "פינת הסיפור ההיסטורי" תמצאו גם את גרסה
נוספת לסיפור המצאת החיסון.
|
|