|
|
מיתולוגיית הבריאה
המצרית
למידע נוסף לחצו כאן
נו
היה שמו של החושך בחוסר הסדר המוחלט ששרר לפני שנוצר הזמן.
מתוך החושך וחוסר הסדר יצר אתום את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח
רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול
והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. אתום היה לבדו בעולם והוא חבר אל הצל
שלו כדי ליצור לעצמו בן ובת. את בנו שו ירק אתום החוצה ואת בתו תפנוט
הקיא. שו הפך לאל האוויר ותפנוט הייתה לאלת הערפל והלחות.
שו ותפנוט קיבלו מאביהם משימה: להפריד את הכאוס (חוסר הסדר המוחלט) לעקרונות,
חוקים, סדר ויציבות. הכאוס חולק לאור ולחושך שהוצבו במקומם. סדר זה נקרא
מאאט והוא שיצר את עקרונות החיים מאז ולכל הזמנים. מאאט הייתה נוצה קלה
וטהורה.
שו
ותפנוט יצרו את גב- הארץ ואת נוט - השמים. בתחילה נועדו גב ונוט להיות
ביחד, מחוברים אחד לשני, אבל בשם מאאט - הסדר שנקבע בעולם - הם נאלצו
להיפרד כדי למלא את תפקידם ואת ייעודם. כדי להפריד ביניהם דחף שו, אל
האוויר, את נוט מעלה אל השמים. שם היא נשארה מתוחה מעל גב, חברה.
נוט יצרה בשביל גב את הגשם וגב יצר דברים אשר גדלו על האדמה. מדי לילה, לפני הזריחה ילדה נוט את השמש, וכאשר היום עלה עקבה אחר מסלולה עד שהשמש מתה כל יום עם השקיעה.
שו ותפנוט יצרו אלים נוספים. איסיס, מלכת האלים, התור אלת האהבה והיופי,
אוריסיס אל החוכמה והצדק, סת' אל הרשע, טוט אל החוכמה ונפיטיס שמגינה
על המתים.
אבל הסדר של מאאט עדיין לא היה מושלם, משהו בו היה חסר...
יום אחד הלכו שו ותפנוט לאיבוד במים השחורים של נו. אתום דאג לילדיו וחיפש אחריהם. כאשר לא מצא אותם שלח את העין שלו הרואה הכול אל השמים ואל הארץ כדי לחפש אחריהם. לאחר זמן מה חזרו שו ותפנוט יחד עם העין הרואה הכול. כאשר אתום ראה אותם הוא התרגש כל כך עד שהחל לבכות משמחה. דמעותיו טפטפו על האדמה והפכו לאדם הראשון.
והאדם שהתרבה והתפשט בכדור הארץ עזר בעצם לאיזון של מאאט - הסדר שנקבע לעולם. האנשים קיבלו בשמחה את משימת השמירה על הארץ ואת הערצת והוקרת האלים.
|
|