התחלות חדשות

מקרר

אתם בוודאי כבר "התייבשתם" לאחר ישיבה כל כך ארוכה מול המחשב… גשו אל המקרר, מזגו לעצמכם כוס של שתייה קרה, הכניסו גם כמה קוביות קרח ליתר ביטחון. ואם איתרע מזלכם אולי תוכלו לקחת מנה של גלידה מהפריזר…

איך חיו לפני שהמציאו את המקרר?

דמיינו את המציאות שהייתה לפני מאות שנים - אי אפשר היה לשמור על טריות המזון לאורך זמן וכעבור כמה שעות מאכלים היו מתקלקים. אם בכל זאת רצית לאחסן מזון היה צריך לשמר אותו באמצעות מלח או עשן. מאוחר יותר המציאו את ארגזי הקרח. אלה היו למעשה ארגזים אטומים עם מדף שבו שמו גוש ענק של קרח. את המזון הניחו בתוך הארגז כך שטריותם נשמרה עד שגוש הקרח נמס. תשאלו את הסבים והסבתות שלכם אם הם זוכרים את העגלה שעליו הביאו קרח לבתים?! זה לא היה לפני כל כך הרבה זמן!!!

למעשה, השימוש בקרח הוא דבר עתיק יומין. מסתבר שהסינים חצבו קרח מקרחונים ואגמים קפואים ואגרו אותו לקראת שימוש בחודשי הקיץ כבר לפני אלפיים שנה. לפני אלף חמש מאות שנים המצרים והאינדיאנים יצרו קרח על ידי כך שהשאירו מים בכלי חרס מחוץ למקומות מגוריהם בלילות קרים.לפני שלוש מאות שנה משרתים אנגלים היו אוספים קרח בחורף, עוטפים אותו בסחבות ושומרים אותו במקומות מיוחדים עד לקיץ.

רק לפני שלוש מאות שנה, המדען - מייקל פאראדי, מצא דרך להפוך את הגז אמוניה לנוזל בשיטה הגורמת לקירור. על פי שיטה זו המקררים והמקפיאים פועלים עד היום.

אם כך, מהו עיקרון הפעולה של המקררים? המקררים דוחסים גז למצב נוזלי. תהליך זה משחרר חום (אולי הרגשתם את החום שנפלט מהחלק האחורי של המקרר). הנוזל מוזרם בצינורות בתוך המקרר והוא נהפך חזרה למצב גזי. בתהליך זו דרוש חום (כמו שדרוש חום כדי להרתיח מים לאדים...) ולכן פנים המקרר נהפך לקר יותר (כאשר החום 'נלקח' לשם חימום הגז לנוזל...). שוב הגז נדחס למצב נוזלי וחוזר חלילה. קצת מסובך - לא?!

על כל פנים, בשנת 1911 חברה אמריקנית החלה בשיווק של מקרר ביתי שהומצא על ידי נזיר צרפתי. המקרר היה עצום ממדים והמדחסים (זוכרים - אלה נדרשו להפוך את הגז לנוזל....) הופעלו על ידי מנוע שתפס שטח של חדר שלם! נדרשו שנים של שכלולים עד שהמקרר הפך למוצר נפוץ. בימינו המקרר הוא מהמוצרים הביתיים הנפוצים ביותר ואין כמעט בית בימינו שאין בו מקרר.