התחלות חדשות

בריאת העולם על פי המסורת היהודית

בריאת העולם מופיעה בספר בראשית א' ובעצם פותחת את ספר התנ"ך.הבריאה נמשכה שישה ימים וביום השביעי אלוהים נח.

ביום הראשון ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. הארץ הייתה תוהו ובוהו, חושך כבד כיסה את הכול ורוח אלוהים ריחפה על פני המים.
ויאמר אלוהים: יהי אור! ויבדיל אלוהים בין האור לבין החושך. ויקרא לאור יום, ולחושך לילה.
ביום השני הפריד אלוהים בין המים שמעל לרקיע ובין אלו שמתחתיו, וקרא לרקיע שמים.
ביום השלישי יצר אלוהים את היבשה ואת הימים, על היבשה יצר אלוהים דשא ועשב, ועצי פרי שונים.
ביום הרביעי יצר אלוהים את השמש ואת הירח - המאור הגדול והמאור הקטן, כדי להבדיל בעזרתם בין יום ללילה וכדי שיסמנו את החגים ואת הימים המיוחדים. ליד הירח פיזר האל את הכוכבים.
ביום החמישי יצר אלוהים את בעלי החיים: את הדגים ואת חיות המים בימים ובאגמים, את הציפורים ואת בעלי הכנף שעפים בשמים, את הבהמות, היונקים והרמשים ההולכים על הארץ, מכל הגדלים ומכל המינים.
ביום השישי ברא אלוהים את האדם בצלמו, (בצורה שלו), הוא ברא אותם זכר ונקבה, את אדם ואת חווה. את חווה יצר אלוהים מצלעו של אדם.
אלוהים בירך את הזוג הראשון שברא ואמר להם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ, התרבו ומלאו אותה בצאצאים. אני נתתי לכם את בעלי החיים, נטעתי עבורכם עצים וזרעתי עבורכם מכל טוב כדי שתוכלו לחיות בארץ הזו לאכול וליהנות מכל אשר בה."
ביום השביעי, נח אלוהים מעבודתו ומכל תהליך הבריאה. הוא בירך את היום השביעי והפך אותו ליום מנוחה.
הארץ אשר ברא אלוהים עבור אדם וחווה נקראה גן העדן. אדם וחווה, אלוהים וכל היצורים שברא חיו בגן העדן בהרמוניה מושלמת.
במרכזו של גן העדן נטע אלוהים עץ תפוחים גדול אשר נקרא עץ הדעת.
הוא אמר לאדם ולחווה: "כל מה שאתם רואים, שלכם, אבל אני אוסר עליכם לאכול מעץ זה, אם תאכלו ממנו מות תמותו."
בגן העדן חי גם הנחש שהיה הערמומי מכל החיות. יום אחד פגש הנחש את חווה לבדה ופנה אליה בדברים. הוא שאל אותה:
"מדוע אינך אוכלת מן התפוחים הללו?"
"הבטחנו לאלוהים כי מפרי עץ זה לא נאכל, אם נפר את הבטחתנו מות נמות."
"לא תמותו, אני מבטיח לך. חוץ מזה מי שיאכל מפרי עץ זה יזכה בחוכמה גדולה, אני בטוח שזה מה שאלוהים היה רוצה גם בשבילך," אמר הנחש.

בריאת העולם

הנחש המשיך לשכנע את חווה ופיתה אותה לאכול מן התפוחים האסורים, עד שחווה לא יכלה יותר להתנגד לו ולא עמדה בפיתוי. היא לקחה ביס מן התפוח האסור ונתנה ממנו גם לאדם. פתאום הפכו אדם וחווה לחכמים מאוד, כפי שהבטיח להם הנחש. הם הבחינו מיד בעירומם שהביך אותם ולכן כיסו את עצמם בעלי תאנה.
אלוהים פגש אותם מאוחר יותר באותו היום והבחין מיד כי אדם וחווה כבר לא עירומים.
"אכלתם מפרי העץ אסור," אמר אלוהים
"זו הייתה חווה", אמר אדם, "זו היא שנתנה לי לאכול מן התפוח."
"זה היה הנחש," אמרה חווה, הוא זה שפיתה אותי לאכול, לא יכולתי להתנגד לו."
אלוהים זעם על אדם וחווה, הוא גירש אותם מגן העדן לנצח ואף קילל והעניש אותם:
"אדם, מכיוון שהרשית לחווה לפתות אותך אני גוזר עליך ועל כל הגברים שייוולדו אחריך חיי עמל (הרבה עבודה קשה) וסבל, בזיעת אפך תעבד את האדמה ותפרנס את משפחתך.
לחווה אמר אלוהים: "מכיוון שהתפתית לאכול מפרי עץ הדעת, את וכל הנשים שיבואו אחרייך תיענשו בלידה כואבת וקשה, בעלך ישלוט בך ואת תהפכי להיות משרתת שלו."
ולנחש אמר: "בגלל מעשה הרשע שלך תבלה את כל חייך על גחונך (על הבטן שלך) תאכל עפר כל ימי חייך והאדם ישנא אותך מכל בעלי החיים, מעתה ועד עולם.
מאז אותו יום שבו אכלו מן הפרי האסור גורשו אדם וחווה מגן העדן, חייהם הפכו קשים יותר, אך הם גם הפכו לחכמים יותר מכל בעלי החיים שיצר אלוהים.

אדם וחוה

לטקסט המקורי: http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0101.htm

אגדות הקשורות בבריאת העולם על פי המסורת היהודית

לחידון הבריאה